סגנון הפרזנטציה: הרצאה או שיחה?




Old Ladies
צילום: Kim Scarborough

סגנון לא פורמאלי
 
כאשר אתם נדרשים להציג נושא: האם אתם מעדיפים להרצות או לנהל שיחה עם הקהל שלכם? ומה אתם מעדיפים לשמוע: הרצאה או שיחה? מנסיוני של אלפי שעות בכיתה, לא משנה מה התוכן, לסגנון לא פורלמאלי של שיחה יש יותר עוצמה.

שפה של שיחה
 
קתי סיירה בבלוג הפופולרי שלה  Creating Passionate Users blog  כותבת שהמוח שלנו רוצה שיחה. כאשר אתם מציגים בסגנון של שיחה, המוחות של הקהל שלכם נכנסים למצב של כוננות להמשיך את השיחה איפה שאתם מסיימים, וכך הם שומרים על רמת ערנות יותר גבוהה במיוחד לקראת סופי המשפטים שלכם. 

"When you lecture or write using conversational language, your user's brain thinks it's in a REAL conversation!"
   
למה  יש הרצאות פורמאליות

אם כך, למה רבים מאיתנו מתפתים בכל זאת להרצות בסגנון פורמאלי במקום פשוט 'לשוחח' על הנושא?

הסברים מלומדים:
  • כי זה עושה רושם מקצועי יותר. שימוש במונחים מקצועיים ובמילים גבוהות עושה רושם שהמרצה נמצא ברמה הרבה יותר גבוהה מהקהל שלו.
  • זה יותר "הולם". (כמו באח הגדול כשאסי אזר דרש להתנהג בהתאם). קודם כל גם הדרישה של אסי הפכה מהר מאוד לצחוק של כל המדינה וגם... למה זה הולם בדיוק? במיוחד בארץ שלנו שבה אנחנו הכי לא פורמאליים שיש.
הסבר שלי:
  • כי זה סגנון פורמאלי הוא יותר סתמי ולכן מסתיר את זהותו של הדובר. כך, אנחנו מנסים להסתיר את חוסר ביטחון העצמי שלנו, את ההתרגשות, את פחד הקהל שלנו ואולי אפילו את אי שליטה מלאה בתכנים שאותם אנחנו מציגים.
* כמובן, ישנם מעמדים יותר פורמאליים וזאת הכללה קצת גסה, אבל לרוב מעמד פורמאלי זה תירוץ ולא הצורך של האנשים בקהל.

זה לא אתם, זה הם

בסופו של דבר, כל ההסברים הנ"ל לא קשורים לקהל שלכם. במקרה הראשון המרצה דואג לעצמו: איזו רושם הוא עושה! במקרה השני, המרצה חושב על הקונטקסט אבל שוב דואג האם הוא מתאים למצב בו הוא נמצא.  אבל שימו לב: זה בכלל לא צריך להיות קשור למרצה, זה חייב להיות ממוקד בקהל!

לפעמים אני שואלת אנשים שסיימו להציג: "איך היה?" ורובם בדרך כלל עונים: "הרגשתי מצוין" או " הברכיים שלי רעדו מפחד" וכו'. מעט אנשים מתייחסים לחוויית השומעים. אבל, בסופו של דבר, ההצלחה שלכם נמדדת בחווית הלמידה של מי שבא לשמוע אתכם.

כל עוד אתם משתמשים בשפה וסגנון פורמאליים אתם דואגים כיצד אנשים תופסים אתכם. ברגע  שתתחילו לדאוג לקהל, אתם באופן אוטומטי תתחילו להשתמש בשפה ושפת הגוף פשוטות יותר. 

אז כל פעם שאתם מציגים משהו תשאלו את עצמכם: למה אני עושה את זה כפי שעושה. אם התשובה היא ש"כך אני מרגישה יותר נוח"  או "כך כולם עושים כאן", ייתכן שאתם צריכים לשקול מחדש מה יתרום ערך רב יותר למי שבא לשמוע אתכם.

אז מה זה סגנון לא פרמאלי?

 לא פורמאלי
פורמאלי
  • מילים פשוטות שמשתמשים בהם בשיחות יום יומיות 
  • פניה ישירה לאנשים  
  • שימוש  בגוף ראשון ושני: אני, את, אתה, אתם
  • התמקדות בקשר עם הקהל
  • מאפשר לאנשים להגיב ומגיב אליהם בחזרה
  • טון דיבור רגוע יותר ומשתף, קצב רגיל, קול רגיל
  • שומר על הסגנון האישי של המרצה ומבטא את אישיותו
  • שאלות ותשובות תוך כדי ההרצאה
  • מילים גבוהות, הרבה ז'רגון מקצועי
  • דיבור סתמי אל החלל, בלי קשר למי יושב מולכם
  • שימוש בגוף שלישי: הם, אנשים...             
  • התמקדות בתוכן ההרצאה
  • דיבור רציף והעדפה שלא יהיו הפרעות תוך כדי
  • קצב גבוה מהרגיל, קול חזק, טון אנרגטי    
  • סגנון יותר סתמי שמסתיר את אישיות הדובר
  • שאלות ותשובות לאחר ההרצאה


התגובות שלכם חשובות , רישמו אותן כאן למטה. טניה.

LinkWithin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...